ביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי המעניק זכויות סוציאליות לאזרחי ישראל, כגון דמי אבטלה, דמי פגיעה, קצבת נכות, קצבת זקנה ועוד. הזכויות הללו ניתנות למי שעונה על התנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. תהליך הגשת התביעה לביטוח לאומי יכול להיות מורכב ומסורבל, והוא עשוי לכלול בירוקרטיה רבה וחוסר בהירות בהוראות החוק. במקרים רבים, עורך דין ביטוח לאומי יכול לסייע למבוטחים למצות את זכויותיהם ולקבל את התגמולים המגיעים להם. למה צריך עו"ד לייצוג מול ביטוח לאומי? ישנן מספר סיבות לכך שיכול להיות מועיל להיעזר בעורך דין ביטוח לאומי: ידע משפטי: עו"ד ביטוח לאומי מכיר את החוקים והתקנות החלים על הביטוח הלאומי, ויכול לסייע למבוטחים להבין את זכויותיהם ולמלא את הטפסים הנדרשים כראוי. ניסיון: עורך דין ביטוח לאומי בעל ניסיון בתחום יכול לסייע למבוטחים לנהל את התהליך מול ביטוח לאומי בצורה יעילה ומקצועית. לחץ: תהליך הגשת התביעה לביטוח לאומי יכול להיות מלחיץ ומעייף. עורך דין ביטוח לאומי יכול לייצג את המבוטח בפני ביטוח לאומי, ולחסוך לו את הצורך להתמודד עם הבירוקרטיה והלחץ לבד. כאשר בוחרים עורך דין ביטוח לאומי, חשוב לקחת בחשבון את הקריטריונים הבאים: ניסיון: חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון בתחום הביטוח הלאומי. (כך לדוגמא אם מדובר על נכות, הוא צריך להיות עם ניסיון ספציפי) המלצות: מומלץ לקבל המלצות מחברים או מכרים שנעזרו בעורך דין ביטוח לאומי. עלות: חשוב לקבל הצעת מחיר מראש, ולהשוות בין מספר עורכי דין. לסיכום, עורך דין ביטוח לאומי יכול להיות כלי חשוב למבוטחים המבקשים למצות את זכויותיהם מול ביטוח לאומי. בעת בחירת עורך דין, חשוב לקחת בחשבון את הקריטריונים שצוינו לעיל, על מנת לבחור את העורך דין המתאים ביותר.

מלחמת חרבות ברזל ואירועי השביעי באוקטובר העניקו (שלא ברצונם ושלא ביוזמתם), לחלק גדול מאזרחי ישראל "תואר" ו"מעמד" חדשים - נפגעי פעולות איבה. הנפגעים (הן מהבחינה הפיזית והן מן הבחינה הנפשית), בפעולת איבה, עשויים להיות זכאים מרשויות המדינה לעזרה, תגמולים, פיצוי וההטבות מהסוגים השונים. על אף שגם בעבר, מדינת ישראל לא בדיוק הייתה מסוגלת להתחרות במדינות כמו שוויץ או לוקסמבורג על התואר - "המדינה הבטוחה ביותר בעולם", כיום, לאחר אירועי ה-7.10, הצורך בהכרת הזכויות המעוגנות בחוק לנפגעי פעולות איבה, הפך לנחלת הכלל. מי מוגדר כ"נפגע בפעולות איבה"? הזכאות להגדרה "נפגע פעולות איבה" מוגדרת על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון ונשענת על שני קריטריונים - מעמדו של הנפגע מבחינת מדינת ישראל וקרות הפגיעה במהלך אירוע המוגדר כ"פעולת איבה". מעמד האדם הנפגע בעיני המדינה לצורך הכרה בזכאותו עשוי להיות אחד מהבאים: תושב/ת ישראל (או בעל/ת אזרחות ישראלית) שהפגיעה בהם התרחשה בשטח מדינת ישראל, בשטחים שבשליטת ישראל (יהודה ושומרון) או מחוץ לגבולות המדינה. בעל.ת אזרחות ישראלית שנפגע.ה מחוץ לגבולות ישראל, אולם חלפו פחות מ-12 חודשים ממועד סיום התושבות שלו / שלה בישראל. בעל.ת אזרחות שאינה ישראלית שנכנסו לישראל כחוק על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, או שאינם זקוקים לאשרת כניסה (כדוגמת המחזיקים בדרכון דיפלומטי) שנפגעו בשטח מדינת ישראל או בשטחים שבשליטתה (יו"ש). תושב.ת השטחים בעלי ת. ז. ישראלית שנפגעו בתחומי הקו הירוק. תושב.ת השטחים שברשותם היתר כניסה שהונפק ע"י מפקד כוחות הצבא שבשטח שנפגעו בתחומי הקו הירוק. תושב.ת-חוץ שנפגעו במהלך ו / או עקב עבודתם אצל מעסיקים ישראליים בחו"ל המופיעים ברשימת המעסיקים הישראליים המוכרים לצורך זה על ידי המוסד לביטוח לאומי. הגדרת אירוע כ"פעולת איבה" עשויה להתרחש במקרים הבאים: התיקונים שהוכנסו בפרשנות לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל - 1970 מגדירים פגיעת איבה כאחד מהאירועים הבאים: "(1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן היתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן – כוחות אויב); (2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור; (3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת; (4) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי; (5) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' בחוק המאבק בטרור, תשע"ו - 2016, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור." הגשת התביעה להכרה כנפגע.ת פעולת איבה על אף שלכאורה, ניתן לבצע את כל הפעולות המפורטות בהמשך בעצמכם וללא ליווי של עורך דין, בשל ריבוי התביעות ושינוי נהלים שונים, מומלץ להתייעץ, לפני נקיטת כל צעד אחר, עם עורך דין המתמחה בנושא. מילוי הודעה על הפגיעה והגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע.ת בפעולת איבה יתבצעו בדרכים הבאות: נפגעי פעולות איבה שהתרחשו לפני ה-07.10.2023: יכולים לבחור בין מילוי מקוון של הטופס באתר הביטוח הלאומי לבין מילוי הטופס המצורף בקישור זה באופן ידני והגשתו, באמצעות שירות העברת המסמכים שבאתר לסניף הקרוב. נפגעי פעולות איבה שהתרחשו ב-07.10.2023 או לאחר מכן: ימלאו את הטופס המקוון והמקוצר שבקישור זה. טפסי התביעה יועברו ע"י הביטוח הלאומי למשרד הביטחון - הגוף המוסמך להכיר בנפגעי פעולות איבה ככאלה, לצורך קבלת זכויותיהם. אולם, כפי שנכתב קודם, עדיף לבצע תהליך זה בליווי של עורך דין מנוסה בתחום, בכדי להבטיח מיצוי מלא של זכויותיכם, במיוחד כיום, בשל ריבוי הפניות! מקורות מידע מקצועיים (המידע אינו מועתק מהם והם משמשים לסימוכין בלבד!): https://www.btl.gov.il/benefits/Victims_of_Hostilities/Pages/default.aspx https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%94 https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%94_(%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%94) https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%94_(%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%94)